top of page
Search

נאשם בעבירה? לא בטוח שיהיה לך רישום פלילי, אבל חשוב שתדע משהו.

הליך "הסדר מותנה" נכנס בתוקף בשנת 2013 ומאפשר עונש קל ללא רישום פלילי על עבירות קלות בתנאים מסויימים. הסברנו לMynet למה חשוב להיוועץ עם עורך דין ומדוע המסלול הזה לא תמיד מומלץ.


בשנת 2013 נכנס לתוקפו תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי שמאפשר, בתנאים אשר יפורטו, לקיים הליך חוץ משפטי בין המאשימה (לרוב משטרת ישראל) ולבין הנאשם, כשבחתימה עליו והודאת הנאשם, מוטל עונש עם רכיבי ענישה של קנס והתחייבות וזאת ללא רישום פלילי (ישנם חריגים המטופלים בפרקליטות).


מחד, יש הטבה ויעילות רבה והיא מניעת הכתמת הרישום הפלילי של אדם, אך יש צורך לוודא היטב כי "הטבה" זו לא הופכת לעול אותו ישא ה"עבריין" 5 שנים קדימה.

הקושי העיקרי באפיק הליך הסדר מותנה: בעבירות "קלות", בעוד חשוד בעל עבר פלילי קודם שאינו מתאים להליך הסדר מותנה אזי התיק כנגדו יסגר, הרי שכנגד אדם ישר, שלו זו הפעם הראשונה בעולם הפלילים, ימוצו עתה ההליכים כנגדו ובזאת הסדר מותנה וככל ויסרב לכך, יועבר התיק לאפיק הפלילי ככתב אישום רגיל.


אנומליה זו מתרחשת במרבית התיקים ויוצרת דין והתייחסות שונה באותה עבירה בין בעלי עבר פלילי ולבין כאלו שלהם זו הפעם הראשונה!!!

מעבר לכך הרי שעתה כשיש נתונים עולה כי קיום הליך של הסדר מותנה לא הקטין את כתבי האישום המוגשים (ואלו אף עלו), אלא גרם להגשת הליך נגד מעגל נוסף של אנשים והרחיב את קשת הטיפול המשטרתית/ תביעתית.

משמעות הקשיים בהסדר המותנה: אותו נאשם, שחתם על הסדר המותנה, תרחף מעליו תקופה ארוכה שנעה בין 3 ל-5 שנים בה הוא מתחייב שלא לעבור כל עבירה!!! וככל ויעבור, אזי התיק ייפתח ויעבור יחד עם הודאתו לבית המשפט לצורך הרשעה בהליך הפלילי, סיכון רחב יותר אילו היה מודה באותה העבירה בהליך פלילי רגיל. קרי, ההסדר המותנה כדאי רק בהנחה ואכן לא תבוצע על ידי אותו אדם כל עבירה בשנים קרובות כאשר ייתכן אף שבשלב זה אין כלל ראיות מספקות לניהול בהליך רגיל.

מכאן, המלצת המשרד היא שלא לוותר על סיוע וליווי עורך דין אשר יכול לאמוד ולבחון את המצב לאשורו ולוודא כי אכן יש ראיות וכי אכן יש מקום לחתום על ההסדר.

עו"ד קובי לוי מציין את התנאים להליך הסדר מותנה:

1. לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר.

2. לחשוד אין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, שאינם חלק מההדר – קרי, ללא תיקי מב"ד.

3. לא נערך הסדר מותנה עם החשוד בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר.

4. העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל, גם לא מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

5. קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

6. המדובר בעבירות מסוג חטא או עוון וכן עבירות תכנון ובנייה, למעט עבירות שהוחרגו לכך. עבירות מסוג פשע אינן חסות תחת אפיק הסדר מותנה.

7. ככל וישנן נסיבות חריגות לחומרה, בשיקול דעת התובע שלא לקבל את התיק בהסדר מותנה ולהעבירו ישירות לטיפול יחידת התביעה הרלוונטית.

אפיקי הענישה האפשריים:

1. תשלום קנס לאוצר המדינה, עד לסכום של 29,200 ש"ח.

2. פיצוי לכל נפגע עבירה, עד לסכום של 29,200 ש"ח.

3. התחייבות להימנע מביצוע העבירה.

4. עמידה בתנאי תוכנית טיפול, תיקון ושיקום, לרבות ביצוע שירות לציבור (של"צ), שיקבע קצין מבחן, והמצאות בפיקוח קצין מבחן.

6. הפקדת כלי ירייה.

7. התחייבות להימנע מכניסה למקום או שלא להיות בקשר עם אדם.

8. מכתב התנצלות לנפגע העבירה.

9. הסכמה לחלט או להשמיד חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה לפי כל דין.

10. השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.

עורך המאמר, קצין משטרה בדימוס, שימש כתובע מחוזי במשטרת ישראל ובעלים של משרד עורכי הדין קובי לוי שבקרית חיים.



לכתבה באתר MyNet:

https://krayot.mynet.co.il/business/article/b1zuo0qg9

Comments


bottom of page